אין להטיל פיקדון על בקבוקי שתייה בגודל ליטר וחצי

קטגוריה: רדיו
תגיות: מיחזור בקבוקים, תאגיד המיחזור אל"ה, מיחזור בקבוקים, זאב אלקין, גיא סאמט

גיא סאמט, סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה - בתגובה להחלטת השר זאב אלקין, הליכוד, שלא להטיל פיקדון על בקבוקי שתייה בגודל של ליטר וחצי

עודד לוינסון : מיחזור הוא פשוט, אבל בדרך למיחזור הזה, יש הרבה ויכוחים. השר להגנת הסביבה החליט שלא להכיל פיקדון על מיכלי המשקה הגדולים, ליטר וחצי. אנחנו עם סמנכ'ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סאמט. שלום. אז, קודם-כל, זה די תאם את הציפיות, תוך כדי ההידיינות סביב הסיפור הזה. מדוע בעצם לא להטיל פיקדון, כאשר המשרד שלך אפילו טוען שבענין הזה, חוסכים המון כסף לנו האזרחים.
גיא סאמט : הפיקדון, אנחנו לא כ'כ טוענים שהוא חוסך כסף. להיפך, אנחנו חושבים שפיקדון..
עודד לוינסון : לא. מיחזור הבקבוקים של ליטר וחצי.
גיא סאמט : כן. מיחזור בקבוקים חוסך כסף, חוסך הטמנה, יש לו ערכים סביבתים נוספים. אפשר לייצר ממנו מוצרים. אבל פיקדון הוא הכלי הכלכלי האגרסיבי ביותר. אם תקנה ערך לכל דבר שתחליט עליו בחיים ותטיל עליו פיקדון, הקנית לו ער, הציבור יאסוף אותו. יימצא מישהו שימצא בו ערך ויהפוך אותו. אבל זה כלי מאד מאד אגרסיבי. ובכלי הזה בדרך, אנחנו מייצרים עוד מנגנונים עודפים ש...
עודד לוינסון : אבל חלק גדול מהמנגנונים הללו קיימים כבר היום, עם המיחזורים האחרים.
גיא סאמט : חלק גדול הם.. (?) קיימים. אבל היינו מכפילים אותם, למעשה. היינו מוסיפים לשוק עוד למעלה מ-200 מיליון שקל ומייצרים עוד מערכת איסוף בעוד כ-170 - 180 מיליון.
עודד לוינסון : בסוף היום, המיזחרו, גם מבחינה כספית, גם מבחינת איכות הסביבה, לא מצדיק את עצמו?
גיא סאמט : המיחזור, בסוף כשאתה שוקל הטמנה מול מיחזור, הטמנה היא תמיד מנצחת. המיחזור מצליח, כאשר יש ערכים נוספים. כשאנשים מבינים שיש ערך שלילי להטמנה, חברתי, סביבתי..
עודד לוינסון : מבחינה כלכלית.. בוא רגע אחד נדייק את הענין הזה.. מבחינה כלכלית ו/או מבחינת איכות הסביבה, זה לא משהו המיחזור?
גיא סאמט :א נחנו חושבים שמיחזור הוא נהדר ובהחלט משהו.
עודד לוינסון : אבל?
גיא סאמט : אבל מיחזור כשלעצמו, לא תמיד מצליח, אם אין בו חוקים שהם תומכים בו. חוק האריזות תומך בזה, חוק הפיקדון תומך בזה.
עודד לוינסון : במיחזוריות ראינו שלמדנו למחזר, וכך אולי נלמד למחזר את בקבוקי ליטר וחצי.
גיא סאמט : אנחנו בהחלט חושבים. והציבור עושה את זה היום. היום הוא מחזיר בכלובים, במיחזוריות, שליש מתוך מיכלי המשקה, מגיעים. שנאספים. מגיעים מהמקורות האלה. הם אפילו יותר מזה. אנחנו מגיעים בהחזרה של הציבור, כשהוא זורק בפחים הכתומים, במיחזוריות, בסביבות ה-50 אחוז ממה שממוחזר, מגיע לידי הציבור. כלומר כבר היום, הציבור כן נהנה - ורואים את זה. אנחנו מכירים את המיחזוריות שפרוסות בכל רחבי הארץ. מה שקרה בשנה האחרונה, מבחינתנו, הוא לא תקין. ועל כן, קנסנו את חברות המשקאות. אנחנו..
עודד לוינסון : אגב הקנס מאד משמעותי. אנחנו מדברים על מיליוני שקלים!
גיא סאמט : 48 מיליוני שקלים, זה קנס בהחלט משמעותי. אבל כשאנחנו מקבלים בסופו של דבר דיווחים, הם צריכים להיות מהימנים, עם מקורות, עם אסמכתאות. אנחנו רוצים לדעת, שכשאומרים לנו, אנחנו הגענו ליעד שקבוע בחוק או יעד אחר, אנחנו רוצים לדעת שיש לו מסמכים נילווים. וכשאנחנו בדקנו את המסמכים שהוגשו על ידי תאגיד אל''ה, לא מצאנו את האסמכתאות הנדרשות. בחלק מהספקים שלהם, 1. שרפו לו את המשקל. אין לו מידע יותר. אבל מבחינתנו, אנחנו רוצים לראות אסמכתאות ברורות ולהבין. וכשלא היו את האסמכתאות האלה, פנינו למכס וביחד עם משטרת ישראל, בחקירה משותפת, הוצאנו רישומוני יצוא, הגענו למספרים, הגענו לזה שיש פער עצום בין מה שדווח לנו לבין הבדיקה שלנו. חסרים לנו כ-80 מיליון מיכלי משקה. ועל כן, הכפלנו אותם ביעד שקבוע בחוק, 60 אגורות. וקנסנו ב-48 מיליון שקלים את כלל החברות.
עודד לוינסון : אריתמטיקה, אתם יודעים.. גיא סאמט, סמנכ'ל המשרד להגנת הסביבה. תודה על הזוית הזאת.

לחץ לשמיעת הראיון ברדיו גלי צהל


לחץ להורדת הכתבה